פסק-דין בתיק ת"ק 34595-02-12

אין חולק כי התובע חתם לטובת הנתבעת על ערבות כספית וזאת כאשר הנתבעת ביקשה לרכוש דירה ולקחה לצורך כך הלוואה מהבנק.

כן אין אף חולק כי הנתבעת לא עמדה בהחזר תשלומי ההלוואה וכנגד התובע ננקטו הליכי הוצל"פ.

לטענת התובע, סה"כ הכספים ששילם במסגרת ערבותו לנתבעת, עמדו על הסך של 15,000 ש"ח ואילו הנתבעת גרסה כי היה זה סך של 10,000 ש"ח בלבד.

הצדדים מסכימים כי הנתבעת החזירה לתובע בתשלומים חודשיים את הסך של 10,000 ש"ח.

על כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו אף את הסך של 5,000 ש"ח, יתרת חובה לו וכן סכום נוסף של 2,000 ש"ח, בגין עוגמת נפש.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה, כשהינה טוענת, כאמור, כי התובע שילם במסגרת ערבותו רק את הסך של 10,000 ש"ח וכי היא החזירה לו סכום זה במלואו ואינה חייבת לו עוד דבר.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת התובע, כאשר לביהמ"ש אף הוצג אישור החתום על ידי הנתבעת, המאשר את טענות התובע כי אכן שילם במסגרת ערבותו לנתבעת סך של 15,000 ש"ח ולא סך של 10,000 ש"ח, כנטען על ידי הנתבעת.

הנתבעת אישרה כי חתמה על המסמך שצורף לכתב התביעה ואף הוגש לביהמ"ש בקבוצת מסמכים שסומנו תק/2, מסמך הימנו עולה כי אכן סה"כ הסכום ששילם התובע במסגרת ערבותו עומד על 15,000 ש"ח.

בעדותה בביהמ"ש, משנדרשה הנתבעת ליתן הסבר לחתימתה על האישור הנ"ל, הסבירה כי חתמה תחת לחץ, שאם לא כן - לא היה התובע מסכים לשלם את הסכום של 10,000 ש"ח, סכום שאיפשר לה להגיע להסדר בעניין חובה שלה לבנק.

הנני דוחה את טענתה זו של הנתבעת לעניין חתימתה על המסמך, בקובעי כי אינה אמת.

לקביעתי, אם אכן לא היה ממש בחתימתה של הנתבעת על ההתחייבות להחזר הסך של 15,000 ש"ח וזו ניתנה תחת לחץ בלבד, היה מצופה כי הנתבעת תודיע לתובע מיד בסמוך לאחר מכן כי הינה חוזרת בה מהחתימה שנחתמה על ידה כך, רק כדי לקבל את הסכמתו של התובע לשלם עבורה סך של 10,000 ש"ח וכי בפועל אינה חייבת לתובע סכום כלשהו מעבר לסכום של 10,000 ש"ח.

ברם, הנתבעת לא עשתה דבר לעניין ביטול חתימתה.

אף בתצהיר אמה של הנתבעת, אין כדי לסייע לנתבעת בהגנתה, כאשר אין חולק כי בשנת 2010 שילם התובע עבור הנתבעת את הסך של 10,000 ש"ח ואילו הסך הנוסף של 5,000 ש"ח שולם על ידו, לטענתו, כ-10 שנים קודם לכן.

הנני מקבלת אף כמהימנה עליי את גירסת התובע, כפי שהעידה עליה אשתו, בדבר נסיבות מסירת השיק שהוגש וסומן תק/1.

כל זאת, כאשר במעמד חתימת השיק אף נחתמה על ידי הנתבעת התחייבות שמסעיף 3 שלה עולה כי הינה מתחייבת להחזיר לתובע ולאשתו את כל הסכומים ששילמו עד אותה העת וכן את הסכומים שיידרשו לשלם בעתיד.

משמע, באותו מועד בו נחתמה ההתחייבות כבר היתה הנתבעת חייבת כספים לתובע ולאשתו, כעולה מכתב ההתחייבות, שאם לא כן, לא היה מקום לכלול בהתחייבות החזר של סכומים ששולמו.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח שהנתבעת חבה לתובע את הסך הנוסף של 5,000 ש"ח.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 5,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 550 ש"ח בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.